מדוע למידה עצמאית עומדת במרכז המודל הפדגוגי שלנו, וכיצד היא מעצבת אופרציה וטכנולוגיה אחרות.

בלב ליבו של מודל בית הספר נמצא המודל הפדגוגי. מבוסס על האמונות והעקרונות שלנו, הוא סולל את הדרך לעמידה ביעדי המוצר שלנו, ומעצב את האופרציה והטכנולוגיה שבית הספר נדרש אליהן.

מיהם הלקוחות של בית הספר, מה הם מבקשים, וכיצד יראה בית הספר הישראלי, אם היינו בונים אותו מחדש?

למה החינוך הוא המרכיב החשוב ביותר בביטחון הלאומי של ישראל, ולמה קפצנו לבריכה הזו.

סיפור הקמתו של הפרויקט ׳סויל׳: בונים מחדש את המוצר ושמו ׳בית ספר ישראלי׳.

קשה לומר איך המסע הזה יסתיים, אבל נדמה לי שככה הוא התחיל.

התהום שמפרידה בין ישראל לאמריקה לא נמדדת בזמן או במרחק, אלא בתפיסה. רבע אלף אחרי הולדתה של ארצות הברית, אולי הגיע הזמן לפקוח עיניים.

ישראלים רבים חיים באשליה שבחירות הן דמוקרטיה ושאחרי הבחירות - אפשר יהיה לתקן. זה לא נכון. הנה למה.

אם איננו טורחים להבין למה אנחנו נופלים לאותו הבור שוב ושוב, אולי אנחנו לא ראויים לצאת ממנו.

כשנבין את התנאים המקדימים לפתרונות במערכת החינוך, נבין גם את הבעיה.

להייטק הישראלי יש תפקיד חשוב בתיקון של ישראל. הגיע הזמן שיבין מהו

רעיון ריבונות העם מייצג אידיאולוגיה שלמה. הגיע הזמן שנתייחס אליו ככזה.

שיטת הממשל היא בעיית השורש, אבל כל עוד נמשיך לעצום מולה עיניים - אנחנו המכשול.

יותר משזה היה ניצחון של טראמפ, זו הייתה תבוסה של הליברלים. ככל שהליברלים - בבוּרותם וביוהרתם - הרחיקו עצמם מהציבור האמריקאי, הציבור הלך והתקרב לטראמפ. כעת, גם ישראל לקראת בחירות גורליות, ושנתיים לאחר האסון הגדול ושבועיים לתוך הפסקת האש, ניתן לראות כיצד - אולי - גורל דומה ממתין גם לנו. מתנגדי הממשלה - ואני בתוכם - קריאת ההשכמה הזו היא עבורנו.

הצעד הראשון בתיקון של ישראל קרוב יותר ממה שאנחנו מדמיינים, אם רק נסתכל לכיוון הנכון.

בשבוע שבו תיקון שיטת הממשל נראה הכרחי מאי פעם, המחשבה עליו הופכת לכמעט תלושה מהמציאות. בשבוע כזה - גם תחושת האפשר היא משהו.

חוסר האונים שאנו חשים הוא גם המפתח לתיקון של ישראל, אם נבין את המשמעות שלו.

׳שיקולים פוליטיים׳ הם פלסטר שהתרגלנו אליו, אבל הם גם התסמינים של המחלה שתכריע אותנו.

על מדבקה אחת שמספרת את סיפורו של מחנה שלא מוצא את דרכו, ועל הדרך לתיקון.

על דעות שאסור לחשוב ובטח אסור להגיד, על מדינה שבורחת מדיון ועל מציאות שלא מחכה לה.