אנחנו המכשול

בשבועות המשוגעים האלה, 

של מלחמה ומקלטים, 

של בזיזה ושל השתמטות,

של טקסים מחוללים,

ושל ליבלוּב הבחירות,

חזרתי למילים שכתבתי לפני כשנה, ושגנזתי. 

יותר מהמציאות המוּטרפת של חיינו, חזרתי אליהן בגלל האופן היכולת המופלאה-אך-הרסנית שלנו להתעלם ממה שמניע אותה. 

המקרה הוא מקרה שקרה. הנמשל — הוא אנחנו. 

בית ספר לדמוקרטיה

כמו טווס קירח, ראש המועצה עלה לבמה והכריז: 

״דבר ראשון, אני רוצה לעדכן אתכם שבשנת הלימודים הקרובה – בית הספר לא ייסגר!״

וזה עבד. 

ההורים הריעו. 

וברגע אחד - הם שכחו מהכל.

שרק לפני שלושה שבועות, מנהל בית הספר הודיע שהוא עוזב, ושאין לו מחליף. ושיום אחר כך עדכנה המועצה - בוואטסאפ - שעתיד בית הספר לוט בערפל. ושלאורך השבועות הללו אף אחד לא דיבר איתם: לא ראש המועצה שהם בחרו, ולא הנהגת ההורים שאמורה לייצג אותם. רק חרושת שמועות, ומי שצריך לדעת - הרי יודע. ושבעצם - למפגש הזה באודיטוריום של בית הספר - הקפיצו אותם לפני יום-יומיים, ושבעוד מספר שבועות מסתיימת לה שנת הלימודים. 

פשוט שכחו מהכל, והריעו. 

רגע לפני שההתרגשות מתפוגגת, ראש המועצה כבר מיהר להסביר שזו בכלל הדמוגרפיה. שהיא זו שגורמת לבית הספר להצטמק. ושאין ברירה - צריך לקבל החלטה. ושהוא לא בורח מהחלטות קשות. אז זהו, חברים, יש שתי חלופות בפנינו. בפניי, בעצם. אחת היא להתאחד עם בית הספר המשלב ביישוב, והשנייה היא למתג את בית הספר כדמוקרטי. בראשונה -  נפתור בעיה של בית הספר אחר (שאין לכם שום עניין לפתור); בשנייה - אולי המותג החדש ימשוך תלמידים מהיישובים השכנים (בהחלט נקווה); ובשתיהן - אנחנו לא באמת יודעים איך ייראה בית הספר. 

ואגב, חשוב לי - חשוב בהחלט - לערב את קהילת ההורים בהחלטה הזו שתשפיע על כולכם, אבל אני גם צריך לקבל את ההחלטה הזו תוך שבוע, אז יאללה, בואו נתקדם. 

בשלב הזה, ההתרגשות כבר התפוגגה וההורים החלו לשאול שאלות. ראש המועצה - שכנראה צפה את הקושי - שלף שפן נוסף מהכובע, והזמין לבמה נציגים שיסבירו לקהל את טיב החלופות העלומות. הרבה תשובות לא היו שם, אבל מסך העשן בהחלט נתן תחושה של עומק, והניסיון לקבע אצל ההורים את התפיסה שאלו החלופות ואין בלתן - כמעט וצלח. 

למה כמעט? כי בשלב מסוים השאלות הופנו לראש המועצה עצמו: איך זה שידעתם על עזיבת המנהל כבר חודשיים ורק עכשיו אנחנו מגלים על זה? ואם ידעתם על הדמוגרפיה כבר שנים, למה זה מעולם לא עלה לדיון? ולמה אלו שתי האופציות שעומדות בפנינו? ולמה אתם לא יודעים להסביר מהן? והאם ההורים יכולים להציע חלופות נוספות? ולמה לא, בעצם? ולמה לקבל החלטה כזו תוך שבוע, במקום לקיים תהליך מסודר ולרתום אליו את ההורים? ומה, בעצם, המקום של ההורים בהחלטה הזו? 

השאלות של ההורים היו שאלות טובות, אבל הן הלכו רק חצי מהדרך.

ראש המועצה הרי עמד מול הקהל, וקל היה להפנות אליו את החיצים.

אבל מה לגבי מה שההורים לא ראו? כל מה שקרה מאחורי הקלעים, לכאורה בשמם? 

בשלב מסוים הרימה אחת האמהות את ידה. ראש המועצה, במניירה גדולה של קהילה קטנה, עשה לה כבוד והציג אותה לכולם עם תוארה הרשמי והמלא. יושבת ראש הנהגת-ההורים. רק שההורים לא ידעו שזו היא. הרי איך יכלו לדעת? היא נבחרה לתפקיד רק ימים קודם לכן, בבחירות ללא התראה, ללא מצע וללא מועמדים אחרים. בקושי ספירת קולות הייתה שם, ולאחריהן אפילו לא טרחו לעדכן את ההורים על קיומן של הבחירות ועל נבחרתם החדשה. 

אתם יודעים, דמוקרטיה. 

ברגע הזה, כשאני יושב בתוך הקהל, הייתי בטוח שהאדמה תרעד. שההורים יעצרו הכל ויגידו: רגע, מה זאת אומרת ׳יושבת ראש ההנהגה שלכם׳, אם אנחנו לא בחרנו בה? 

אבל ההורים המשיכו לעסוק במה שהם תפסו כמהות: בלהתיימר לבחור בין חלופה אחת שהם לא ביקשו, לחלופה אחרת שהם לא הבינו. באותו הרגע, הם היו הרי אנשי חינוך ודעת, ולא היה להם קשב או סבלנות לזוטות תהליכיות שבסך הכל קובעות מי מייצג אותם ואיזו אג׳נדה מקודמת בשמם. הם גם לא היו מודעים לכל מה שקרה מאחורי הקלעים: הם לא ידעו שההנהגה ידעה על המצב שבועות קודם, וסירבה לעדכן אותם. הם לא ידעו שנציגי ההנהגה, שמעולם לא נבחרו לכך, הם אלו שקידמו מול המועצה את החלופה ה׳דמוקרטית׳. והם לא הבינו, שהבחירה הבלתי אפשרית הזו היא תולדה ישירה של ההתנהלות של כל אותם גופים שאמורים לייצג אותם. 

ואולי הם כן ידעו? אולי הם כן הבינו? אולי הרבה יותר קל ונוח להתרעם על התוצאה מאשר להתמודד עם הסיבה?

כך או כך, האדמה לא רעדה. יותר מזה, בסיום הערב - כשההורים נשטפו החוצה מאותו אודיטוריום - נדמה היה שהייתה להם תחושה של… מעורבות. שהם חלק מהתהליך. ששמעו את קולם. הרי ההנהגה ארגנה לכבודם את המפגש הזה, וראש המועצה בכבודו ובעצמו הגיע לדבר איתם. (זה באמת מרתק לראות כיצד החוויות שלנו מוגדרות על ידי הסטנדרטים שלנו.)

יום-יומיים לאחר מכן הופץ סקר של המועצה, וההורים התבקשו למלא אותו. להתמזג או למתג. תבחרו. מאוד פשוט. ואגב, יש לכם 24 שעות. 

יום לאחר מכן המועצה יצאה בהודעה החגיגית: בית הספר יהפוך לדמוקרטי!

אפילו לא טרחו לחלוק עם ההורים את תוצאות הסקר. 

אבל ראש המועצה אץ לו רץ לו לפרסם פוסט חגיגי. 

מחלקת החינוך סימנה וי על עוד מהלך חינוכי משמעותי. 

הנהגת ההורים חגגה את ההישג. 

ומה עם ההורים, או - ובמחילה - התלמידים? 

טוב נו, אי אפשר הכל בחיים,

אבל היי, לפחות יש לנו ד-מו-קרט-יה. 

בחזרה אלינו

הסיפור הזה קרה ביישוב קטן, אבל הוא הסיפור הגדול של ישראל.

הרי מה היה לנו רק בשבועות האחרונים?

הכנסת אישרה תקציבים שרוב העם מתנגד להם.

הקואליציה המשיכה לקדם השתמטות המונית, בניגוד לרצון האזרחים. 

והממשלה נכנסה למלחמה אזורית ויצאה ממנה, ללא שום בקרה. 

ומה איתנו?

גם אנחנו... מעורבים, נכון?

כי בכנסת יושבים נציגים שאנחנו בחרנו,

ואוטוטו יש בחירות,

וכולנו נלך לקלפי.

ממש כמו בדמוקרטיה. 

וכמו בכל פעם מחדש - אחרי הבחירות נגלה שהכנסת מצביעה בניגוד לרצון העם, ושהממשלה נשלטת על ידי מפלגות לשון מאזניים, וש׳נבחרי הציבור שלנו׳ הם חדלי האישים שלא באמת חייבים לנו שום דין וחשבון.

כי ככה זה.

או שנתעורר ונבין: שהאופן שבו הרשויות פועלות הוא נגזרת ישירה של שיטת הממשל. 

ששיטת ממשל שאינה בנויה לריבונות העם - תמשיך לייצר לנו רשויות שאינן משרתות אותנו. 

ששיטת ממשל איננה גזירת גורל, אלא הבחירה החשובה ביותר שצריכים לקיים האזרחים.

ושעד שאנחנו לא נעלה את תיקון השיטה ל*ראש סדר העדיפויות* בבחירות - שום דבר לא ישתנה כאן. 

שום דבר.

האם נשכיל להבין זאת? אני לא יודע.

אבל עד שנשכיל - אנחנו המכשול.

שבת שלום, ושנצליח. 

---

נ.ב -

הטורים השבועיים האלה הם רק דרך להנגיש את הרעיונות העמוקים יותר שמוסברים ב׳שיעור אזרחות׳.

׳שיעור אזרחות׳ הוא חיבור שמבקש לשמש לנו כמשקפיים: דרך להבין את הארץ הזו טוב יותר, ולהילחם עליה נכון יותר. הוא מתבונן בישראל מנקודת מבט אחרת, ודרכה - מנסה לספר לנו סיפור רעיוני שונה של הבעיה, של הפתרונות ושל הדרך אליהם. בדרך, הוא מציב בפנינו מראה שלא תמיד נוח להתבונן בה, אבל שבלעדיה - לא יהיה לישראל תיקון.

הסוגיות שהוא עוסק בהן רלוונטיות לכולנו, ולכן - גם המבנה, האורך והעריכה הותאמו לקריאה שזמינה לכולם. אני מזמין אותך לקרוא אותו ומקווה שישרת אותך.

---

תודה על הקריאה ולכל מי שעזרה השבוע. אם מצאת ערך בדברים - אנא חילקי עם אחרים 🫵, זו גם אחריות שלך.

לקבלת הטור השבועי ישר לווטסאפ כל שישי בבוקר (ובלי בלבולי מוח מיותרים) - זה פה.

תגובות ושאלות יתקבלו בשמחה ב- g@citizeng.co