הקטר התועה של המשק

השבוע, כשעלו לכותרות מהלכי הרכש האחרונים בערוץ 13,

חשבתי על קבוצת ההייטקיסטים שמובילה את המהלך, ועל הסקטור שממנו היא מגיעה.

האמת? ההייטק תמיד הרגיש לי תמיד כמו בית זר ומוזר.

בית - כי בו אני חי, ובאנשיו אני מאמין.

זר - כי יש בו, לטוב ולרע, משהו די מנותק.

ומוזר - כי מעולם לא הבנתי כיצד הסקטור הכל-כך מוצלח הזה, שיודע לזהות בעיות ולהציע פתרונות, לא מצליח לייצר ערך משמעותי ועמוק יותר למקום שבו הוא גדל.

וכן - לגייס כסף, להעסיק עובדים ולמכור מוצרים וחברות זה חשוב, אולי אפילו מחזיק את המדינה. אבל שום לקוח אסטרטגי, פריצת דרך טכנולוגית או אפילו אקזיט ענק לא יוביל את ישראל לתיקון שהיא זקוקה לו,

ומהקטר של המשק - כלומר, מעצמנו - אנחנו צריכים לצפות ליותר.

ההבטחה שטרם מומשה

(לפני הכל, שתי הבהרות: (1) הטור הזה מניח היכרות מסוימת עם הרעיון שבעיית השורש של ישראל היא שיטת הממשל שלנו, שאת הניתוח שמוביל אליו אפשר למצוא בשיעור אזרחות׳. (2) בשם ׳הייטק׳ - אני בעיקר מתייחס לאקו-סיסטם של הסטארטאפים בישראל, אותה רקמה של אנשים וגופים שהלחם והחמאה שלה הוא בריאת מציאות חדשה)

נתחיל מהשאלה הזו: למה, בכלל, ההייטק נמצא בעמדה ייחודית לקחת חלק משמעותי בתיקון של שיטת הממשל בישראל?

בראייתי, יש שלוש סיבות שנותנות לאנשי ההייטק יתרון לא-תחרותי כזה:

ראשית, כי ה-ד-נ-א של ההייטק בנוי בדיוק לרגע הזה. הרבה לפני המשרדים בשרונה, הכתבות בעיתון והפריצות הטכנולוגיות - אומת הסטארט-אפ בנויה על היכולת הבסיסית הבאה: להסתכל על מציאות כפי שהיא -> להגדיר את הבעיה היטב -> להמציא פתרונות משני מציאות -> לסלול דרך פרקטית בין הבעיה לפתרון. זה הד-נ-א של בניית סטארט-אפ, וזה בדיוק מה שחסר לישראל בצומת שבו היא נמצאת.

אך האם זה מה שקורה בשטח? האם, מתוך ההייטק, קמו דמויות שעזרו לנו - אפילו רעיונית - להסתכל על המציאות, להגדיר את הבעיה, להמציא לה פתרונות, ולסלול את הדרך לשם? מסופקני. בשנים האחרונות, שתי הדוגמאות הבולטות ביותר למעורבות של אנשי הסקטור בעשייה הציבורית - נפתלי בנט והתרומה של אנשי ההייטק למחאה - חסרות את אותו מרכיב רעיוני שעונה על השאלות: מה בכלל מוביל את ישראל למצב שבו הרשויות פועלות בניגוד לרצון העם? כיצד אנו פותרים את הבעיה הזו מהשורש? ואיך אנחנו מייצרים מציאות שבה הפתרונות הללו מיושמים?

במשך כמעט שנה, מאות אלפי ישראלים יצאו לרחובות, כדי למחות על החקיקה המשפטית. רבים מהם היו אנשי הסקטור. מה הם דרשו? מעבר להתנגדות לחקיקה (שהיא, במקרה הטוב, אקמול), הם דרשו לשמר ולעגן ולקדש את שיטת הממשל שהביאה להם ממשלה, שגם לדידם פועלת בניגוד לרצון העם. ואת כל זה - הם דרשו בשם ה׳דמוקרטיה הליברלית׳. תנו לזה רגע לשקוע: אזרחים חכמים וטובים, שבשם הד-מו-קרט-יה, נלחמים כדי לקדש מערכת הפעלה שמייצרת להם רשויות שפועלות בניגוד לרצון העם. איפה אותן יכולות של בחינת המציאות וניתוח בעיה? איפה הפתרונות? איפה הדרך שמחברת ביניהם? ואיפה אנחנו, שלחם חוקינו הוא לברוא מציאות חדשה, במקום להתבוסס במציאות הקיימת?

שנית, כי ההייטק כבר מכיר את הבעיה ואת הפתרון, היות והוא חי אותם. כל מנהלת בהייטק יודעת שללא הסמכות לגייס ולפטר - היא אינה באמת מנהלת; כל עובד חברה יודע שכוח אדם איכותי - שתלוי בתהליך הגיוס - הוא תנאי להצלחת החברה; וכל משקיע יודע שלבורד ולההנהלה יש תפקידים חשובים ושונים, ושערבוב ביניהם - הוא מתכון לאסון. ההייטק הוא הסקטור שבו הממשל התאגידי הוא המפותח ביותר, בגלל שבעולם האמיתי - זו שהוא וישראל חיים בו (ובניגוד להרבה סקטורים אחרים) - ממשל תקין הוא תנאי הכרחי להצלחה.

אבל ביקום המקביל של חיינו - זה נשמע לנו הגיוני שראש ממשלה מנהל את ממשלתו מבלי הסמכות למנות ולפטר את שריו; שמי שבוחר את חדלי האישים שנכנסים לכנסת ולממשלה, הם מנגנוני מפלגה חשוכים, ולא האזרחים; ושרוב חברי הכנסת תלויים בממשלה, בזמן שהם צריכים לבקר אותה. כיצד זה קורה, שמרגע שאנו יוצאים מהמשרד ונוחתים בישראל, כל מה שלמדנו על ניהול בסיסי - נעלם כלא היה?

דמייני שאת מתראיינת לתפקיד המנכ״ל בחברה חדשה, ובראיון את מגלה שאין לך הסמכות לגייס את חברי ההנהלה, או לפטר אותם. ושהאיוש שלהם מתבצע על בסיס משא ומתן בין חברי הבורד, שממנים את עצמם להנהלה. בנוסף, את מגלה שכמעט כל חברי ההנהלה חסרי כישורים, ושכל אחד מהם - אם מחליט להתפטר - גורם לפיטורים שלך. ואם כל זה לא מספיק, לכל חברי ההנהלה אינטרסים מנוגדים, וחלק מהם מתחרים בך על תפקיד המנכ״ל. אז מה, מעוניינת בתפקיד?

ושלישית, כי להייטק יש המעמד, המשאבים והיכולות להוביל כזה תיקון. ההייטק הוא הדארלינג של ישראל. יש לו מעמד והוא בקונצנזוס. למוביליו, שהרוויחו בצדק את שמם ומעמדם, יש משקל סגולי אחר בנוף הישראלי, ולגופים שמרכיבים אותו יש משאבים שסקטורים אחרים לא חולמים עליהם. אולי חשוב מכל, להייטק יש שרירים - בשיווק, באופרציה, בטכנולוגיה - שהכרחיים לתיקון המיוחל של ישראל, ושאין לאף סקטור אחר אין בישראל.

האם את כל היכולות הללו השכלנו לתרגם לעשייה ממשית במרחב הציבורי, שחורגת מלשכנע את המשוכנעים? שמביאה לשוק מוצר רעיוני שמתמודד עם בעיית השורש של ישראל ושפורץ את גבולות המחנות הרגילים? איך זה שאנו יודעים לפתח מוצרים בשוק שמעולם לא שמענו עליו, ואז למכור אותו בכל חור על פני כדור הארץ, אבל איננו מסוגלים לבנות את המוצר הרעיוני שיגדיר עתיד הבית, ואז למכור אותו מעבר לגבולות שרונה?

אם קבוצת יזמים יודעת לקנות כלי תקשורת, היא תדע גם להקים תנועה רעיונית. אם חברה ישראלית יכולה לשכנע ניו-יורקרים לקנות ביטוח מזן אחר, אנשיה יידעו גם לשווק - כן, לשווק - לישראלים תשתית רעיונית חדשה. ואם אנו יודעים לבנות אופרציות מעבר לים, אפשר גם לעשות זאת מעבר לירקון. אבל האם את המעמד הזה, המשאבים הללו והיכולות הללו - השכלנו לתעל למאמץ שהולם את יכולותינו ואת צו השעה?

בחזרה לקרקע

עכשיו תשאלי: אבל רגע, מה זה בכלל הייטק? הייטק זה לא באמת גוף, ובכל מקרה - זה לא מקומן של החברות לקדם מהלכים שכאלו.

וזה נכון. זה לא מקומן של החברות.

אבל זה כן אחריותם של האנשים שמרכיבים אותן, שהם אזרחים במדינה הזו.

אותם אנשים שיודעים להסתכל את המציאות, ולנתח את הבעיות.

שיודעים לבחון פתרונות, אלו שקיימים ואלו שעדיין לא.

ושיודעים לקחת חזון על הנייר, ולהפוך אותו למציאות בשטח.

האנשים האלה קיימים, והם כבר הוכיחו שכשהם נקראים לדגל - הם באים.

עכשיו השאלה: מהו הדגל שראוי לישראל ולנו?

אני מזמין אותך לשקול דגל חדש.

שבת שלום, ושנצליח.

---

נ.ב -

הטורים השבועיים האלה הם רק דרך להנגיש את רעיונות העומק שמוסברים ב׳שיעור אזרחות׳.

׳שיעור אזרחות׳ הוא חיבור שמבקש לשמש לנו כמשקפיים: דרך להבין את הארץ הזו טוב יותר, ולהילחם עליה נכון יותר. הוא מתבונן בישראל מנקודת מבט אחרת, ודרכה - מנסה לספר לנו סיפור רעיוני שונה של הבעיה, של הפתרונות ושל הדרך אליהם. בדרך, הוא מציב בפנינו מראה שלא תמיד נוח להתבונן בה, אבל שבלעדיה - לא יהיה לישראל תיקון.

הסוגיות שהוא עוסק בהן רלוונטיות לכולנו, ולכן - גם המבנה, האורך והעריכה הותאמו לקריאה שזמינה לכולם. אני מזמין אותך לקרוא אותו ומקווה שישרת אותך.

---

מצאתם בדברים ערך? שתפו עם אחרים. תשתית רעיונית היא המפתח לבנייתה של ישראל טובה יותר, וזו אחריות שלנו לייצר אותה.

לקבלת הטור השבועי ישר לווטסאפ (ובלי בלבולי מוח מיותרים) - זה פה.