צעד אחד קטן קדימה: למה מירי רגב היא רק סימפטום
- האזרח ג׳
- 30 במאי 2024
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 4 ביוני 2024
שלום נדב,
איננו מכירים וכנראה שלעולם לא תקרא את המילים האלה, אבל קראתי את טורך ׳הכוח להשחית/איום הרגביזם׳ ונדמה לי שאנחנו חולקים תחושות דומות כלפי הארץ הזו. ואם המילים האלה בכל זאת יגיעו אליך - רציתי לבקש ממך משהו, בשביל כולנו:
קח עוד צעד קטן קדימה, ופשוט תשאל: לָמה?
למה מירי רגב נמצאת איפה שהיא נמצאת? למה היא מוּנעת לעשות את מה שהיא עושה? למה היא יכולה לעשות את מה שהיא עושה? ובבקשה ממך - תמשיך לשאול ׳למה׳ ועוד ׳למה׳ ועוד ׳למה׳, עד שתגיע לשורש העניין: לְמה שבאמת מאפשר את הפתולוגיה הזו.
ואז - תעשה את אותו התרגיל על חוק גיוס שרוב הציבור מתנגד אליו; ועל שר שמנהל מדינה עם סיעה של שישה מנדטים; ועל איך ממנים פה שופטים במחשכים; ועל אזרחים שהתחילו להפגין נגד הכנסת כי גם בית הנבחרים לא מייצג אותנו.
סיבה אחת ומסובבים רבים לה
כי כשתגיע לשם, אני משוכנע שתבחין שזה לא אוסף מקרי וטרגי של חולאים נתונים, אלא הרבה מאוד סימפטומים של בעיית שורש אחרת. שלמעשה, יש כאן שלוש תובנות שאי אפשר לברוח מהן:
הראשונה, שבין כל החדלונות הללו יש קו מחבר אחד: שישראל היא מדינה שאינה משרתת את אזרחיה. וכן, ׳מדינה שאינה משרתת את אזרחיה׳ הוא ניסוח כמעט טריויאלי למציאות חיינו, אבל תן לזה רגע לשקוע. שזה לא רק מירי או ביבי, אלא מערכת מדינתית שלמה. שיש פה נתק מובנה בין מה שהרשויות עושות, לבין מה שהעם מבקש לעשות. שהישראלים לא מבקשים שׂרה שאינה עושה את עבודתה; או אי-שוויון בנטל; או ממשלה שאינה מתפקדת בזמן מלחמה. שהמשפט הכל כל מדויק הזה: של העם, ע״י העם ובשם העם, פשוט לא מתקיים כאן. והצעד הזה חשוב מסיבה אחת: כדי להתמודד עם בעיה - צריך קודם כל להכיר בה.
השנייה, שישראל אינה משרתת את אזרחיה בגלל ששיטת הממשל שלה מעולם לא נבנתה לכך. זה נשמע מוזר, נכון? הרי יש כאן בחירות וזו ד-מו-קרט-יה, אבל אם מסתכלים טוב-טוב (ניתוח מפורט למטה) על איך אנחנו בוחרים חברי כנסת, ואיך ממשלות מורכבות, ואיך בנויה מערכת היחסים בינינו לרשויות ובין רשות אחת לאחרת ועוד ועוד - מגלים שמערכת ההפעלה של ישראל אינה מקיימת את הדרישות הבסיסיות של רעיון ריבונות העם: שרשויות המדינה יפעלו בשם האינטרסים של האזרחים; שלרשויות תהיה היכולת לבצע את תפקידן באפקטיביות וביעילות; ושלאזרחים תהיה היכולת לבקר את הרשויות, כבעלי הבית במדינה. שזה הרבה יותר מדמות אחת או ממשלה מסוימת, ושיש פה מערכת מדינתית שלמה שבנויה הפוך: בזמן שהאזרחים משרתים את ארצם, המדינה אינה משרתת אותם.
והשלישית, שהמכשול המרכזי בדרך לתיקון איננו היעדר הפתרונות, אלא העיוורון הכמעט מוחלט שלנו, הציבור, לעצם קיום הבעיה. שאפילו בזמן מלחמה, כשברור שהממשלה אינה מתפקדת ונגועה באינטרסים סותרים וזרים, אנחנו ממשיכים לחפור בעוד סימפטומים, במקום להתרכז במחלה עצמה. הרי מה מראים לנו בטלוויזיה? את המנגנון האפור והמשעמם שסולל את דרכם של חדלי אישים לצמרת; שמייצר קואליציות שקווי הייסוד שלהן מוכתבים ע״י מיעוטים; שמרכיב ממשלות ממתחרים עם אינטרסים זרים ומנוגדים; ושעיקר את הכנסת מהיכולת לבקר את הממשלה? או עוד קרב הירואי על עוד יישוב שהמדינה הפקירה, קרב שלא היה קורה לו היו פה רשויות שהיו עושות את העבודה שלהן?
זה אולי הר גבוה לטפס עליו, אבל זה ההר שלנו
ואולי כשתגיע לתובנות הללו, התגובה הראשונה שלך תהיה דומה לזו שלי הייתה:
שזה גדול מידי.
שזה לא משהו שאפשר לתקן. ואם אפשר - זה יקח דור של שנים ודור של אנשים. אבל אם תשאל את עצמך:
האם יש לנו בכלל ברירה? והאם יש משהו חשוב יותר להלחם עליו?
אני מאמין שתגיע למסקנה שאין ברירה ושאין משהו חשוב יותר.
פשוט אין.
לא הביטחון.
ולא הכלכלה.
ולא החינוך ולא שום דבר.
שללא שיטת ממשל ראויה - כזו שבקצה שלה יש מדינה שמשרתת את אזרחיה - אין משפט קיום למדינה. כי כשרשויות המדינה אינן עסוקות בשירות האזרחים - אין בטחון ואין כלכלה ואין חינוך.
ממש כמו היום.
התפקיד שלך בסיפור
אבל לךָ יש מה לעשות עם זה, נדב.
אתה ועמיתיך למקצוע יכולים לספר לנו את הסיפור.
ובזמן הזה, במקום הזה, התפקיד הזה הוא כמעט-קדוש.
כי למרות שעדיין לא ברור כיצד תיקון יכול לקרות, מה שכן ברור הוא - שאם לא תספרו את הסיפור - התיקון לעולם לא יקרה.
ונדב, אנחנו צריכים את הסיפור המלא. כן, הכוח משחית וצריך להקשות על השרים בראיונות, אבל רגביזם זה לא קרוב ללהיות מספיק.
כי מירי רגב היא סימפטום, ורק סימפטום.
וכפי שעיתונאים נלחמו אז באומץ - ונגד הזרם - כדי לחנך את הציבור שמחיר הקוטג׳ (ויוקר המחייה - בהכללה) הוא רק סימפטום ושהמחלה היא הריכוזיות, גם היום צריך לחנך את הציבור שמירי רגב (והמדינה שאינה משרתת את אזרחיה - בהכללה) היא רק סימפטום ושהמחלה היא שיטת הממשל.
זה הסיפור המלא ואותו אנחנו צריכים שתספרו לנו.
מירי רגב אמנם אינה משרתת את ציבור האזרחים בישראל, אבל היא כן משרתת ציבור. 32,661 קולות הצביעו לה בפריימריס האחרונים של הליכוד, ובשבילם היא עובדת כמו מכונה. למה? כי אלו הקולות שמכריעים את גורלה הפוליטי. הם קובעים את מיקומה ברשימה, ולא המיליונים שמשלמים מיסים. זה עד כדי כך פשוט. אז כן, אפשר להמשיך להתמרמר על כך שאנשים - ממש כמוך וכמוני - פועלים במסגרת מערכת האינטרסים שלהם, ואפשר להתבגר ולבנות מערכת שבה נבחרי הציבור תלויים בציבור עצמו. זה אפילו לא כל כך מסובך, אבל מבלי שנפקח עיניים - זה פשוט לא יקרה. אז מה אתה אומר, נדב, תוכל לעזור לנו עם זה?
עד שהאדמה תרעד
אני מבין שהסיפור הזה איננו סקופ והוא בטח לא סקסי. הוא משעמם טילים וכנראה שלאף אחד לא יהיה איכפת ממנו, לא בהתחלה לפחות.
אבל זה הסיפור הגדול של הדור הזה.
ואני רוצה להאמין - ואני חייב להאמין - שסיפור אמיתי וחשוב כזה - מתישהו יתחיל להזיז משהו למישהו. שאם זה הסיפור, בפעם הבאה שהישראלים יצאו לרחובות, הם לא יצאו כדי לזעוק על עוד עוול, אלא כדי לבנות כאן ישראל טובה יותר. מהיסוד.
ובהיום ההוא - האדמה כאן תרעד.
היא תרעד כי תיקון השיטה אמנם ישרת את רוב רובם של הישראלים, אבל הוא גם יזיז את הגבינה לכל אלו שניזונים ממנה. וככל שהם ילחמו כדי לשמר את המצב - והם בהחלט ילחמו - ככה בעיית השורש תהפוך גלויה לנו יותר ויותר.
והיא תרעד כי בניגוד לכל אג׳נדה אחרת, תיקון השיטה איננו סוגיה של ימנים מול שמאלנים, של סוציאליסטים מול קפיטליסטים, או אפילו של ליברלים מול שמרנים. כי תיקון השיטה אינה שאלה של לאן הולכים, אלא בשם מי. וכשהסוגיה הזו תעלה על השולחן - רוב הישראלים יבינו שהם בעצם באותו הצד. וככה - לא רק שנתקן את ישראל, אולי גם נצליח לתקן את עצמנו.
אבל כל זה מתחיל בשאלה אחת: למה?
אז אנא ממך, נדב, שאל אותה. זה צעד אחד קטן בשבילך, וצעד אחד גדול בשבילנו.
תודה.
ולשאר החברים - אני בדרך כלל לא מבקש ככה - אבל אנא שתפו, כדי שנדב ועמיתיו למקצוע ישמעו.
שבת שלום, ושנצליח.
נ.ב -
שכל אחת תעשה את המחקר והחושבים שלה, אבל ככה שזה עוזר - הנה מסגרת מחשבתית אחת לניתוח המצב -
על הבעיה -
על הפתרונות והדרך אליהם -
תודה על הקריאה ולכל מי שעזרה השבוע. אם מצאת ערך בדברים - אנא העבירי (בקטנה*) הלאה 🫵, זו גם אחריות שלך.
לקבלת הטור השבועי ישר לווטסאפ כל שישי בבוקר (ובלי בלבולי מוח מיותרים) - זה פה.
תגובות ושאלות יתקבלו בשמחה ב- g@citizeng.co
*למה בקטנה? במקום לשתף עם כל העולם ולשכוח מזה - בחרי מישהי אחת או שתיים לחלוק איתן, ושלחי רק להן. זה יעזור לך, להן ולמטרה יותר. תודה מראש.
