הדרך אל הפתרון

על חשיבות הדרך

​

הבנת הבעיה לא הופכת את הדרך לפתרון לקלה. ראשית, יש יותר מפתרון אחד לבעיות שדנו בהן. חשוב מכך, השילוב של בעיית האמון ובעיית השיטה דורש מאיתנו להסכים על כללי משחק חדשים, במציאות שבה אין לנו אפילו אמון מספק כדי לקיים את הדיון עצמו. זהו קושי אמיתי ומורכב, ובכדי להתמודד איתו העקרון הבא צריך להיות נר לרגלנו: האמון של האזרחים בדרך לפתרון, חשוב מהפתרון עצמו. 

​

​

התהליך האזרחי - חוקתי

​

כדי לייצר רמה כזו של אמון, נציע מספר עקרונות מנחים לתהליך שיוביל אותנו לפתרון  -

1. התהליך נדרש להוביל לחוקה לישראל, שהיא למעשה החוזה הבסיסי בין האזרחים למדינה: בכדי להתמודד עם בעיית השיטה, אזרחי ישראל צריכים לקבל על עצמם חוקה לישראל, שתכלול הן את הגדרת שיטת הממשל במדינת ישראל, הן את מגילת הזכויות של אזרחי ישראל והן את תהליכי האישרור והתיקון של סעיפי החוקה. חוקה זו היא למעשה החוזה שחותמים האזרחים עם המדינה, המדינה עם האזרחים והאזרחים בינם לבין עצמם.

2. הסמכות לקבלת החוקה, דחיית החוקה או תיקון החוקה היא בידי האזרחים, ובידי האזרחים בלבד. כל מהלך של קבלת או שינוי החוקה ידרוש אישור של העם במשאל עם, ויתקבל על סמך רוב מיוחד של האזרחים. לכשיתקבל - הנוסח המאושר יהפוך לחוקת ישראל.

3. ועידת העם כמנגנון מייצר אמון לבניית הצעה לחוקה: בכדי להתמודד עם בעיית האמון, והיות והשיטה הקיימת לא מבטיחה ייצוגיות מספקת של האזרחים - נוסח החוקה המוצע ידון ויוכן לקראת משאל העם ע״י ׳ועידת העם׳ - קבוצה של 12* נבחרי ציבור שיקבלו מנדט זה מהעם ושיבחרו ע״י האזרחים בבחירות ישירות, אך ורק לטובת משימה זו. בכדי להבטיח ניקיון כפיים במלאכת ניסוח הפתרון והבאתו לאישור - כל החברים בועידת העם שמחזיקים בתפקידים ציבוריים ידרשו להתפטר מתפקידם ולא יוכלו לקחת על עצמם כל תפקיד בשירות המדינה לאחר שירותם זה.

4. תהליך ותוצרי ועידת העם: לאחר הקמתה, ועידת העם תתכנס למשך זמן שיקבע מראש ובמהלך פרק זמן זה תגבש (1) פתרון מוצע לחוקה וכן (2) תהליך המעבר משיטת המשטר הקיימת לזו החדשה, שתאושר גם היא עם אישור החוקה במשאל העם. כלל פעילות הועידה תהיה פתוחה ושקופה לציבור ולאזרחים תינתן ההזדמנות להביע את דעותיהם בפני הועידה. ועידת העם תתבקש להביא בפני העם נוסח מוסכם לחוקה, ובמידה ולא תוכל לעשות זאת, היא תוכל לחזור אל עם בידיים ריקות או עם מספר חלופות שמהן יבחרו האזרחים חלופה אחת. 

5. רציפות ויציבות שלטונית בתהליך המעבר: בכדי להבטיח רציפות שלטונית בין הממשל הישן לחדש - הכנסת היא זו שתעגן בחוק את התהליך, והצעת החוקה שתאושר ע״י האזרחים תכלול גם את תהליך המעבר בין שיטת הממשל הקיימת לחדשה.

​

* מספר נבחרי הציבור בועידת העם יכול להיות אחר, אך נכון שיהיה גדול מספיק כדי לשקף את מגוון הדעות הקיים ומצד שני מצומצם מספיק כדי שהדיונים בועידת העם יהיה אפקטיביים. 

​

​

התהליך החברתי

​

גם תהליך שיעמוד בעקרונות הללו לא יוכל להחליף את התיקון שאנחנו נדרשים לקיים בשיח הפנימי בינינו, האזרחים. התיקון עצמו שאנחנו צריכים לעבור צריך לבוא לידי ביטוי בשני מובנים -

1. תיקון חברתי שמטרתו לרפא את פצעי האמון שנוצרו ולהביא למצב שיש ניסיון כן מצד אזרחי המדינה למצוא את העמק השווה לקבוצה רחבה ככל הניתן

2. תיקון חינוכי שמטרתו לעורר את השיח האזרחי סביב בעיית השיטה ולפתח אותו, כך שהאזרחים שמגיעים להצבעה על הצעת החוקה עושים זאת ממקום מודע ומושכל יותר. 

​

תיקון כזה יקרה אך ורק אם האזרחים יגרמו לו לקרות, וכולנו יכולים לתרום לו: במפגשים משפחתיים וחברתיים, במקומות העבודה וביוזמות ייעודיות. בתקווה, גם באמצעות מילים אלו יתרמו את תרומתן. למרות שחיבור זה אינו מתרכז בתהליך החברתי המדובר, נציין שללא התיקון הנדרש - כל בסיס חוקתי שלא נבנה יהיה רעוע ונדון לכשלון, שכן בסופו של דבר הוא דורש את אמון רוב האזרחים.