׳על הבעיה׳ - בואו נאמ;לק את זה

ב׳על הבעיה׳ תוכלי למצוא בחינה של מקורות הכשל בשיטת הממשל בישראל ומדוע הם מובילים אותנו לחידלון מדינתי; אבל לכל מי שמעדיפה את תקציר הרעיונות - הנה הם לפנייך -

1. איך אנחנו בונים ישראל טובה יותר? ישראל שבה רשויות השלטון עובדות עבור האזרחים. שבה המדיניות נקבעת על פי האינטרס הציבורי, כפי שקובע אותו העם. שבה לא קבוצות לחץ ולא קבוצות מיעוט מחזיקות את כולנו כבני ערובה. שבה האנשים הכי טובים שלנו מנהלים את המערכות הציבוריות. שבה המיסים שלנו והדם שלנו מתרגמים לתמורה הולמת. שבה אנחנו מגדירים למדינה מהו תפקידה ולא היא אומרת לנו מהן זכויותינו. שבה אנחנו משרתים אותה כדי שהיא תשרת אותנו.

2. לא ניתן לפתור בעיה שלא מבינים אותה. החזון של מדינה שבה העם הוא הריבון - איננו חזון דמיוני, אבל לא ניתן להגיע אליו מבלי להבין מה עומד בינינו לבינו. הבעיה המרכזית שלפנינו היא בעיית השיטה: מערכת ההפעלה של המדינה שמובילה לשבר התפקודי הרב-מערכתי שאנחנו חווים. כדי להתמודד איתה, אנחנו חייבים להבין את המקורות שלה, ואנחנו - כאזרחים - ממש לא שם.

3. כיצד בכלל ניגשים לאבחון בעיה כזו? האם אלו חדלי האישים שחולשים על מוקדי הכוח? או המערכת המפלגתית והקואליציונית שהביאו אותם לשם? האם אלו מערכות ציבוריות מסואבים וכושלות? או העדר הבקרה עליהן? כדי לזהות את מקורות הכשל - נגדיר את המדינה שבה היינו רוצים לחיות בה, ואז נמדוד את המרחק בינה לבין המציאות היומיומית שלנו.

4. כוכב הצפון: ישראל שעובדת בשם העם, עבור העם וע״י העם. אנחנו מציעים שלושה עקרונות בסיסיים שמגדירים את כוכב הצפון של המדינה בה היינו רוצים לחיות -

   1. ייצוגיות: במדינה בה הייצוגיות מתקיימת, רשויות המדינה פועלות בשם אזרחי המדינה ולמען האינטרסים שלהם, כפי שהאזרחים מגדירים אותם.

   2. משילות אפקטיבית ויעילה: במדינה בה מתקיימת משילות אפקטיבית ויעילה, הפעילות של רשויות המדינה מביאה לתוצאות המבוקשות וממעיטה בצריכת משאבים.

   3. הגבלת הכוח: במדינה בה הגבלת הכוח מתקיימת, זכויות היסוד של הפרט מוגנות ועליונות לכוחן של רשויות השלטון וכוחן של הרשויות מוגבל ומאוזן.

5. הדיאגנוזה: כשל מערכתי. כאשר אנחנו בוחנים את ישראל של היום ביחס לאותו כוכב צפון, אנחנו מבינים שישראל כושלת בכל אחד מהעקרונות הללו -

   1. ייצוגיות: בממשלה - מפלגות לשון מאזניים שמייצגות מיעוטים הן השולטות; שיקולים מפלגתיים גוברים על השיקולים הציבוריים; וגם הח״כים שמקיימים ׳בשם העם׳ את המו״מ הקואליציוני לא נבחרים ע״י הציבור ולא מדווחים לו. בכנסת - הח״כים נבחרים ע״י מנגנונים מפלגתיים, ורוב חברי הכנסת (הקואליציה) מוטים ע״י שיקולים קואליציוניים. בבית המשפט - השופטים נבחרים ע״י שרים וחברי כנסת (ראו מעלה) וע״י שופטים מכהנים. השורה התחתונה: אין ייצוגיות מספקת של הציבור באף אחת מרשויות השלטון

   2. משילות: בגלל השיטה הקואליציונית לראש הממשלה אין שום סמכות על שריו, שכן הם יכולים להדיח אותו כמעט בכל רגע. המשמעות היא שראש הממשלה לא יכול לקבוע מדיניות ולא יכול למנות את האנשים המתאימים לתפקיד (כאמור - הוא גם לא ממונה ע״י הציבור, ולכן הוא לא נמדד על כך). היות ומנהיגי מפלגות הקואליציה מבקשים כוח - הם אלו שממונים לתפקידי השרים, וכך אנשים שאין להם דבר בניהול מערכות ציבוריות מופקדים עליהן, והמערכת הזו רק הולכת ותופחת. לבסוף, היות והממשלה מורכבת ממתחרים בהווה ובעתיד, היא בהגדרה מתנהלת עם ניגודי אינטרסים פנימיים, מה שמונע מהממשלה לשרת את העם.

   3. הגבלת הכוח: בישראל אין חוקה, ולכן אין חוזה כתוב בין האזרחים לבין המדינה. המשמעות היא שאותם חברי כנסת שלא נבחרו ע״י האזרחים - יכולים לקבוע או לפגוע בזכויותיהם של האזרחים, שכן אלו אינן מעוגנות. כמו כן, אין הגדרה מסודרת של תחומי הסמכות והאחריות של רשויות המדינה, מה שמוביל למשברים קשים בין הרשויות השונות, שבתורם רק מקשים על קיומן של ייצוגיות ומשילות.

   4. המשמעות של הכשל הזה היא שרשויות המדינה לא עובדות עבור האזרחים, ובאותו הזמן - האזרחים הם שבויים שלהן. במילים אחרות, אותה ד-מו-קרט-יה שאנחנו נלחמים עליה ושאנחנו מדמיינים שמשרתת אותנו, היא איננה יותר מאשליה. את מי היא כן משרתת? את גורמי העניין שניזונים מקיומה ככזו, ושדואגים לשמר אותה כך. המציאות הזו אינה חדשה. אבל בשנים האחרונות אותם גורמים התחילו לתעש את ההשתלטות שלהם על רשויות השלטון, וכדי לעשות זאת - הם גם התחילו לשסות חלקים שונים בעם. כעת, אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבו לא רק שמדינת ישראל נמצאת על סף תהום תפקודי, היא גם נמצאת על סף תהום חברתי.

6. התיקון הוא אפשרי, אבל כדי שהוא יקרה - אזרחי המדינה נדרשים לקחת על עצמם את האחריות עליו ולהלחם עליו. בגלל השיטה הקיימת וכדי שהתיקון יתממש, הסוגיה הזו נדרשת להיות בראש סדר העדיפויות של האזרחים. מעל בטחון. מעל כלכלה. מעל חינוך. מעל שיוך מפלגתי. מעל הכל. יהיו כוחות חזקים שיתנגדו למהלך התיקון, ואנחנו נידרש לבצע אותו באופן שישמור על אחדות העם לאורכו.

7. המשימה שלנו היא לבנות מדינה שהעם הוא הריבון בה. שבה כולנו יכולים לחיות את חיינו יחד ושבה כל אחת מאיתנו יכולה לחיות את חייה. המשימה הזו היא משימה לאומית. היא משימה קיומית. והיא משימת הדור שלנו.

החידלון המדינתי שאנחנו חווים הוא תולדה של שתי בעיות שורש: בעיית השיטה ובעיית האמון.