הפתולוגית: עוולת הטלאים

החטא הקדמון הוא שיטת הטלאים.

הוא המאפשר שלא להתמודד עם השאלות הקשות, ולשלם את המחיר כשהכל מתפוצץ לנו בפנים. לא רצינו להתמודד עם שאלות הסטטוס קוו? קיבלנו מלחמת התשה שבטית. לא רצינו להתמודד עם סוגיית זכויות הפרט? קיבלנו מטוטלת ערכית שהיחידים שאינם מניעים אותה הם האזרחים שחייהם יושפעו מכך. לא רצינו להתמודד עם דת ומדינה? קיבלנו מדינה ויהדות שמאבדות את עצמן וכל אחת את השניה.

דוגמא מצוינת לכך ראינו השבוע עת המדינה בערה סביב אישור ביטול עילת הסבירות.

על מה הלינו להם תומכי הרפורמה עת דהרו לביטול עילת הסבירות השבוע?

על שופטים שלא מאפשרים להם לעשות את עבודתם ולמשול את דרכם? היכן עשר מערכות בחירות בעשרים השנים האחרונות? היכן ראש הממשלה שלא יכול לנהל את ממשלתו? למנות את שריו כראות עיניו? היכן משרדים ממשלתיים מנופחים ומרובים שלא יודעים לייצר עבודה? הרי ברור שהיכולת של הממשלה למשול מושפע הרבה יותר מהכשלים במבנה הממשלה והכנסת מאשר בבתי המשפט, ולכן לא תהיה בכך תועלת ממשית. ומה עם הנזק שנוצר? מה עם העם שנקרע מבלי להבין מדוע? מה עם איזון בין משילות לבין הגבלת הכוח? האם העם בכלל רצה בכך? כיצד נדע וכיצד נרשה לעצמנו שלא לדעת?

הנזק הוא חמור, ותוחלת ממשית לא תהיה מכך.

ומה אם מתנגדי הרפורמה, על מה אלו הלינו? על חוסר היכולת של ממשלה למנות את פקידיה? כי מי בעצם מינה אותם אם לא ממשלה אחרת? האם לא הממשלה הקודמת - גם היא גורם פוליטי - כעת מתפקדת כגורם פוליטי רלוונטי בדמות אותו פקיד? ומה אם הפקיד היה מהצד השני? האם אז נכון היה שהממשלה תקבל החלטה להזיז אותו מתפקידו? האם לא בריא יותר שממשלות ינהלו את עצמן ובתי משפט וכנסות ידעו לבקר ולאזן אותן? ואם כך הדבר - מדוע לא בכך אנחנו עוסקים?

ההתעקשות לבחון את המציאות דרך סעיף אחד שתוצאתית מוביל לתוצאה פוליטית רצויה הגיונית לקצרי הרואי, אך מובילה אותנו לאסון דעת ולאובדן הדרך בטווח הארוך. כבר יותר משלושים שבועות מאות אלפי מפגינים יוצאים לרחובות וכבר חודשים ארוכים הממשלה בשלה, ואף גורם משמעותי - מכאן או מכאן - לא השכיל להביא לקדמת הבמה דיון ציבורי אמיתי על שיטת ממשל שלמה. מסוכני החושך אינני יכול לצפות ליותר, אבל היכן הצדיקים בסדום בין כל סוכני האור?

כולנו הפסדנו השבוע. שבענו מטלאים שמאכילים אותנו פוליטיקאים שמחייתם היא ייצור אותם טלאים וקידומם בשוק החלמאות הישראלי. כל דיון והחלטה על שיטת הממשל דורש הסתכלות הוליסטית כל כלל מרכיביה וכדי לעשות זאת - אנחנו נדרשים לחליפות חוקתיות שלמות.

די לטלאים.